המכון, שיוקם כבר בחודשים הקרובים, ינוהל על ידי תפן, ESI ואורט-בראודה ויספק שירותי ייעוץ והטמעה מסובסדים של טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה. מנכ"לית תפן: "המטרה שלנו היא להיות מרכז חדשנות כלל-ארצי שיתאים פתרון לכל צורך"
תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה זכו במכרז של משרד הכלכלה להפעלת מכון לייצור מתקדם, שתפקידו יהיה לקדם הטמעה של טכנולוגיות חכמות בחברות תעשייה ישראלית במטרה להעלות את הפריון ולהצעיד את ישראל לעידן התעשייה החכמה. המכון צפוי לקום תוך מספר חודשים בצפון הארץ בעלות של 10 מיליון שקל, והוא יספק לחברות בישראל שירותי אבחון, ייעוץ והאמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.
לצורך הקמת המכון שלושת הגופים שזכו במכרז יקימו חברה משותפת שתנהל את המכון. בשיתוף הפעולה בין שלושת הגופים קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגה באחרונה לתוך תפן, יהיו אחראיות על מתן שירותי הייעוץ וההטמעה ואורט-בראודה, שנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון.
המושג "תעשייה 4.0" מתייחס למגמה עולמית של שילוב טכנולוגיות חכמות של דיגיטליזציה ואוטומציה במפעלים כגון רובוטיקה, IoT, בינה מלאכותית ועסקית, הדפסת תלת-מימד, שימוש בחומרים מתקדמים ועוד. מי שתרכז את תהליך התכלול של המכון ותפסק את שירותי האבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות היא חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen), שמתמקדת בשנים האחרונות בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים ובמסגרת זו היתה מעורבת בשורה של פרויקטים גם עם המגזר הציבורי. מנכ"לית תפן מלי ביצור-פרנס אומרת בשיחה ל-TechTime כי ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום.
"מדברים היום הרבה מאוד על תעשייה חכמה, אבל עושים עדיין מעט מאוד. כיום, בעיקר חברות גדולות עם משאבים יכולות להרשות לעצמן לבצע את המהפכה הזאת. זהו פרויקט ראשון בתחום, שממומן על ידי הממשלה, שמטרתו להקים מעין מרכז חדשנות כלל-ארצי שירכז את כל המידע בתחום ויאפשר להנגיש אותו לחברות בינוניות וקטנות יותר."
ביצור-פרנס מדגישה כי בניגוד לסברה הרווחת הטכנולוגיות הללו רלוונטיות גם לעסקים קטנים יותר. "גם בחברות עם עשרות עובדים ומחזור של מאות מיליוני שקלים שילוב של טכנולוגיות חכמות יכול לתרום משמעותית לפריון, גם אם מדובר בהטמעה של מערכת רובוטית אחת, מדפסת תלת-מימד או כלים של בינה עסקית. העובדה כי השירותים של המכון מסובסדים היא יתרון גדול, כי זה יאפשר לחברות לבחון האם וכיצד ניתן להטמיע אצלן את הפתרונות הללו."
גם אם האימוץ של טכנולוגיות חכמות בתעשייה הישראלית עדיין נמוך יחסית, בהייטק הישראלי ניתן למצוא לא מעט חברות המפתחות פתרונות בתחום הייצור המתקדם, והמכון עשוי להיות גורם חשוב שיתווך בין ההייטק לתעשייה. "אנחנו בונים מאגר של פתרונות, מהארץ ומהעולם, והוא יתעדכן כל הזמן. במקביל, אנחנו מתכוונים לעשות פנייה מרוכזת לחברות סטרט-אפ וחברות טכנולוגיות גדולות להצטרף למיזם. אנחנו גוף ללא פניות והמטרה שלנו היא להתאים פתרון לכל צורך ולבנות תעשייה ישראלית חכמה."
מתוך כתבה של techtime.co.il