השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

    צור קשר

    צור קשר

    רישוי עסקים ברשויות המקומיות – קפיצת מדרגה בזמן אמת

    "אדם וטכנולוגיה – מנהיגות חדשה" משותפות מנצחת ליתרון תחרותי !

    כל מנהל טכנולוגיה מכיר את התסכול: פרויקט דיגיטציה שבו הושקעו מיליונים נתקע בשלב ההטמעה כי האנשים "מתנגדים לשינוי", או בשל מערכת מתקדמת שרק 30% מהעובדים באמת משתמשים בה.
    הבעיה האמיתית אינה בטכנולוגיה או באנשים – היא בתהליך ניהול השינוי לא מיטבי, הרואה בהון האנושי כמשתנה טכני, במקום כשותף לעיצוב של התהליך עצמו.

    חשבתם שלקבוע זמני תקן ליצור זה פשוט ? תחשבו שוב!

    הייצור בחברה הוא מערכת מורכבת, והדרך לייעל את התהליך ולהפוך אותו ליעיל ומדויק יותר מתחילה בניהול נכון של זמני התקן.

    כשלמדנו בתואר קורס חקר עבודה, לימדו אותנו לבנות תקן זמן למוצר. 

    הרעיון היה פשוט :

    • מדידת זמן הפעולה בסטופר X הערכת קצב X הערכת תדירות 

    סיכום כלל הזמנים נתן לנו את הזמן הכולל CT ליצור המוצר.

    אבל מה עושים במציאות שבה המוצר מתקדם בין תחנות, וחוזר לאחור לתיקונים בניתוב שונה כל פעם מחדש ושוב מתקדם וחוזר חלילה . 

      הדבר עלול להוביל לעיכובים, בזבוז זמן, עלויות נוספות, ולפגוע ביכולת לעמוד בלוחות זמנים, ומחייב להעריך מחדש את תקני הזמן 

    מה עושים במקרה כזה? הנה כמה טיפים מומלצים:

    1. מיפוי תהליכי הייצור הבסיסי –  מיפוי של תחנות העבודה בבניה חדשה כאילו אין חזרתיות וספגטי בתהליך 
    2. מיפוי הספגטי לכל מוצר חשוב למפות את כל שלבי הייצור כדי להבין מתי ומדוע המוצר חוזר בין תחנות. זה יכול להצביע על בעיות הנדסיות במוצר או WORKMENSHIP של כל תחנה.
    3. מדידת זמנים לכל תחנה פר מוצר  בחלוקה לבניה חדשה או תיקון 
    4. בניית מודל המתכלל את כלל הפרמטרים לכדי זמן תקן אחוד למוצר. מודל שייקח בחשבון  את הספגטי שכל מוצר כזה עובר, לפנים ולאחור לפעמים מס' איטרציות לתחנות שונות  וידע לתכלל את כלל התנועה לכדי זמן תקן מדוייק.

    לאחרונה ביצענו פרויקט בחברת היי טק מובילה בו מדדנו את הזמנים, בנינו את מודל החזרתיות ("ספגטי" ) השונה לכל מוצר והגדרנו תקני זמן אמיתיים. 

    תקינת זמן מדוייקת זו חשובה כצעד ראשון ליכולת הגדרת עומס, תכנון יצור אמיתי, תמחור המוצר וכדומה. עם זאת, חזרתיות של מוצר בתוך קו היצור מעידה על בעיות עמוקות של תכן, בעיית ייצוריות, מקצועיות עובדים וכדומה ואסור להשלים עימה. 

    עליה לשמש בסיס לפעולות שיפור ממשיכות : 

    • בחינת עומק של "הספגטי" , ה YIELD הנמוך והסיבות שמהן נוצר ( הנדסה, WORMENSHIP, תכן מוצר ועוד ) 
    • שיפור תקשורת בין תחנות – עבודה משולבת, עם הבנה טובה יותר של הצרכים של כל תחנה, תורמת למניעת טעויות וייעול המערכת כולה
    • הדרכה והכשרה – יש לוודא שהעובדים בכל תחנה מבינים את משמעות תהליך הייצור ומודעים לעקרונות של ייעול ושמירה על איכות וזמני תקן.
    • שימוש בטכנולוגיה – כלים טכנולוגיים כמו מערכות ניהול ייצור (MESS) יכולים לעזור בניהול טוב יותר של תהליך הייצור ולהבין  את חזרתיות המוצרים בין תחנות.

    תוצרי הפרוייקט וזמני התקן שהתקבלו היוו בסיס למודל תמחירי אמין יותר של המוצר  לשנת 2025 , וכמובן היוו טריגר לטיפול בבעיות השורש.

    "ניהול נכון של זמני תקן הוא לא רק כלי לשיפור יעילות הייצור – הוא מפתח להצלחת הארגון כולו. אם גם אתם מתמודדים עם אתגרי חזרתיות ו'ספגטי' בתהליכי הייצור שלכם, אשמח לעזור! צרו קשר כדי שנוכל לבחון יחד איך להפוך את הייצור שלכם ליעיל יותר, חכם יותר ורווחי יותר. העתיד מתחיל עכשיו – בואו נתחיל ליישם אותו יחד."

    אופטימיזציה של תהליכים ברשויות המקומיות ושיפור השירות לתושב באמצעות בינה מלאכותית

    אחסאן חלבי דירקטור, חט׳ או״ש ומצויינות ארגונית

    מי מפחד ממצוינות תפעולית: מדוע מנהלים רבים מתקשים ליישם שינוי ?

    ליאור קופ, סמנכ"ל פיתוח עסקי ויועץ בכיר ב-TEFEN

    שלומי חז'ז', דירקטור חטיבת התעשייה והייטק

    "המורכבות היא האויב של הביצוע" – חוכמת המצוינות התפעולית בעולם משתנה

    העולם העסקי של 2024 התמודד עם סערה מושלמת של אתגרים חסרי תקדים שמלווים אותנו בשנים האחרונות. משבר הקורונה שטרף את הקלפים בשרשראות האספקה העולמיות, מלחמת רוסיה-אוקראינה שזעזעה את שוק האנרגיה והסחורות העולמי, והמלחמה בישראל שהציבה אתגרים ייחודיים בפני התעשייה המקומית – כולם יחד יצרו מציאות תפעולית חדשה ומאתגרת.

    מטה מנהל כספים

    תהליך רה-ארגון במטה מנהל הכספים של אחת העיריות המרכזיות בישראל – סיכום שנה של עשייה והשפעה

    בשנה האחרונה ליווינו תהליך משמעותי של רה-ארגון במטה מנהל הכספים של עירייה מרכזית וגדולה בישראל. המהלך דרש חשיבה מעמיקה על האופן שבו המטה פועל, תורם ומייצר ערך אמיתי עבור הארגון כולו.

    עיקרי התהליך:

    🔑 חשיבה מחדש על תפקידי המטה: מיקוד תפקידים ותחומי אחריות ליצירת השפעה מיטבית.

    ✅ תפיסת הפעלה חדשה, מבנה ארגוני ותקינה.
    ניתוח עיסוקים במודל AHP

    ✅ ניתוח תהליכי ליבה: בדגש על פיתוח ושיפור מערכת הגבייה (SAP) לייעול התהליכים הפיננסיים בדגש לממשק עם גוף הטכנולוגיות ותפקיד ה ITBP.

    ✅ תכנון תוכנית עבודה שנתית  פרוטפוליו מערכות מידע .

    ✅ מתיחת פנים לעולם ההכשרות וניהול הידע: יצירת תהליכי למידה מובנים והכשרות מותאמות אישית.

    ✅ חיזוק תחומי האסטרטגיה והחדשנות: שילוב תהליכים חדשניים לשיפור יכולות הביצוע.

    ✅ העברת פונקציות מרכזיות למטה: יצירת אחריות רוחבית לניהול תחומים אסטרטגיים.

    התוצאה:
    מטה יעיל, ממוקד ומעורב בליבת העשייה הארגונית, הפועל בראייה מערכתית ומייצר ערך מוסף ברור. נושאים שאינם בליבת העשייה של המטה הוסרו, מה שמאפשר התמקדות בעבודה אסטרטגית וחדשנית.

    אושר ארגוני כמנוע צמיחה ושיפור פרודוקטיביות ארגונית

    הדר נוילנדר , יועצת ארגונית בחטיבת אסטרטגיה וייעוץ ארגוני

    אסטרטגיית דאטה: הקשר בין דאטה להצלחות עיסקיות ומימוש יעדי הארגון

    ברוך כלפון, סמנכ"ל , פרטנר מנהל חטיבת או"ש,דיגיטל ומצויינות ארגונית

    שי ניסן, פרטנר חטיבת או"ש,דיגיטל ומצויינות ארגונית

    מראות של צמיחה: הפסיכולוגיה מאחורי הערכת ביצועים מוכוונת עתיד

    אביב פלד, סמנכ״לית חטיבת אסטרטגיה וייעוץ אירגוני

    הסימביוזה הדיגיטלית: כשאוטומציה והון אנושי נפגשים – מדריך קצר למנהיג הטרנספורמטיבי

    חיים בנעים, סמנכ"ל חטיבת התעשייה והיי טק ואביב פלד, סמנכ"לית חטיבת אסטרטגיה וייעוץ ארגוני

    דילוג לתוכן